מודל ועדות מחוזיות להבטחת קשר הורה-ילד

אוכלוסיית היעד

בני זוג בסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה אשר ניהלו אורח חיים חרדי במהלך חייהם המשותפים, יש להם ילדים משותפים ואחד מבני הזוג בחר לצאת מהחברה החרדית בעוד בן הזוג השני נותר בה.

 

מטרת העל של הוועדה

לבחון ולהמליץ כיצד לחלק את זמני השהות בין כל אחד מההורים באופן בו ניתן ליצור ולקיים קשר משמעותי ללא גורמי תיווך בין ההורים לילדיהם. בנוסף, להתוות ולפקח על התהליך הטיפולי והתקדמותו באופן שישרת קיום קשר משמעותי ללא גורמי תיווך בין ההורים לילדיהם.

 

מטרות הוועדה

  1. אבחון הסיבות לקשיים בקשר הורה-ילד תוך הבנת הדינמיקה המשפחתית הנוהגת בסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה בין בני זוג בהם צד אחד יצא מהחברה החרדית והשני נותר בה.
  2. גיבוש תוכנית טיפול והתערבות במערכת המשפחתית הגרעינית, שתאפשר קיום קשר בין ההורים לילדיהם.
  3. העברת המלצות לערכאת השיפוט המוסמכת בנושאים הבאים:
    • התנאים הדרושים להבטחת קיומו של התהליך הטיפולי ושיתוף הפעולה של בני הזוג והילדים בתהליך זה.
    • חלוקת זמני השהות בין ההורים.
    • ככל שקיימת סרבנות קשר של מי מהילדים, פירוט הסיבות והמניעים לסרבנות הקשר ודרכים מומלצות שיסייעו להביא לסיומה.

 

הרכב הוועדה

  • יו״ר הועדה – עו״ס מחוזי לסדרי דין
  • פסיכיאטר / פסיכולוג ילדים
  • עו״ס לסדרי דין בעל ותק של 3 שנים לפחות, שעבר הכשרה רגישה תרבותית לקהילה החרדית ולקהילת יוצאי החברה החרדית
  • מנהל/ת מרכז לטיפול במשפחות בהליכי פרידה וגירושין במחוז בעל ניסיון וידע בתחום הגירושין בעצימות גבוהה.

 

העקרונות המנחים של הוועדה

  1. ילד זקוק לקשר עם שני הוריו לשם שמירה על בריאות ורווחה נפשית.
  2. שינוי אורח החיים הדתי של אחד ההורים אינו מהווה בסיס לאי-כשירות הורית של אותו ההורה.
  3. יש לשאוף לקיומם של שני מרכזי חיים לילד – אחד אצל האב ואחד אצל האם.
  4. יש לשמור ככל הניתן על יציבות בחיי הילדים ולהימנע מיצירת טלטלות, זאת מבלי לפגוע בקשר שבין הורה לילדו.
  5. קשר של הורה עם ילדו צריך לכלול:
    • מעורבות של ההורה בחלקים שונים מחיי היומיום של ילדו.
    • השתתפות בבילויים משותפים ויצירת חוויות משותפות של ההורה עם ילדו.
    • תנאים שמאפשרים פיתוח יחסי אמון הדדיים בין ההורה לילדו.
    • מתן אפשרות להורה להיות חלק מאירועים משמעותיים, תרבותית והתפתחותית, בחייו של הילד.
  6. עקרון הזמן – קיימת חשיבות קריטית להתערבות מקצועית בשלבים מוקדמים ככל הניתן כשהילד נמצא בשלב האמביוולנטי. התערבות בשלבים מאוחרים של סכסוך הגירושין הינה מורכבת וסבוכה בשל עיצוב דפוסים באופן הישרדותי על-ידי הילד.
  7. מרכז קשר אינו יכול להוות מענה לקשיים בקשר הורה-ילד במקרה של שינוי אורח החיים הדתי של אחד ההורים.

 

תפקידי הוועדה

  1. התערבות באופן זמני במשפחה לצורך אבחון, הנחיית גורמי הטיפול ומתן חוות דעת והמלצות לערכאות השיפוט המוסמכות בסוגיות הקשורות בטובתם של קטינים במשפחות המשתייכות לאוכלוסיית היעד.
  2. להוות גורם מקצועי מתווה דרך לעו"ס לסדרי דין בלשכת הרווחה המקומית בכל הנוגע לאיסוף חומר הרקע על המשפחה וגיבוש התרשמות ראשונית. בכלל זה, הנחיה עם אילו גורמים עליו להיפגש במסגרת ביצוע החקירה הפסיכוסוציאלית.
  3. החלטה על דרכי הטיפול בהורים ובילדיהם באופן שיסייע להבטחת קשר משמעותי ללא גורמי תיווך בין ההורים לילדיהם.
  4. תיאום והנחיית גורמי הטיפול המעורבים בנוגע לקביעת יעדי הטיפול, זהות המטפלים, דרכי ההתערבות הדרושות והאמצעים להשגתן.
  5. קבלת התרשמות גורמי הטיפול המעורבים בתיק על התקדמות, ההשפעה ומשמעותיות הטיפול לאור היעדים שנקבעו.
  6. מתן המלצה לערכאת השיפוט המוסמכת בנוגע לתנאים הדרושים לשם הבטחת קיום ההליך הטיפולי ושיתוף הפעולה של הצדדים המעורבים.
  7. הערכת מצב הסיכון של הילדים.
  8. מתן המלצה בדבר חלוקת זמני השהות במהלך התהליך הטיפולי ולאחריו.

 

 תהליך ההפניה

  1. בצו השיפוטי של ערכאת השיפוט.
  2. כאשר אחד מבני הזוג חש כי ההשתייכות התרבותית של העו"ס לסדרי דין המטפל בתיק פועלת לרעתו וכי ישנה חשיבות לאבחון והערכה מעמיקים של גורם אובייקטיבי כדי לצמצם הטיות תרבותיות ותפיסתיות, יפנה בכתב על גבי טופס פניה ייעודי לוועדה המחוזית.
  3. העו"ס לסדרי דין הממונה על התיק יוכל לפנות לוועדה במקרים הבאים:
    • סבור שיש צורך באבחון מעמיק של המערכת המשפחתית וגיבוש תכנית טיפולית למשפחה בטרם מתן המלצות לערכאה השיפוטית.
    • קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי ערכאת השיפוט המוסמכת.
    • מתרשם כי הילדים מצויים בסיכון גבוה ונדרשת בניית תכנית טיפול מקיפה.

 

תדירות כינוס הוועדה

הוועדה תתכנס אחת לשלושה חודשים כדי לבצע מעקב על יישום הנחיותיה והתקדמות תהליכי הטיפול.

 

דרכי עבודת הוועדה

  1. הוועדה תשמע את המוזמנים הבאים, כתנאי הכרחי לעבודתה:
    • במפגש הראשון – עו״ס לסדרי דין שביצע את החקירה הפסיכוסוציאלית הראשונית.
    • כל אחד מההורים.
    • גורמי הטיפול המעורבים בתיק. ניתן להסתפק בקבלת דיווח בכתב. הדיווח לא יכלול פירוט של תכנים שעלו במסגרת הטיפולית, אלא רק התרשמות כללית של המטפל לגבי הנושאים הבאים:
      • שיתוף הפעולה של המטופל עם התהליך הטיפולי.
      • האם קיימת התקדמות טיפולית ומשמעותה.
      • השגת היעדים הטיפוליים או הצורך בשינויים/התאמות.
      • המלצת הגורם המטפל להמשך/סיום טיפול.
  1. הוועדה רשאית לזמן ולשמוע כל גורם שהיא מוצאת לנכון, על מנת לעמוד במטרותיה ולבצע את תפקידה.
  2. ככל שהוועדה מוצאת צורך בקיומו של הליך טיפולי למי מהצדדים המעורבים, לא ינתנו המלצות בנוגע לחלוקת זמני השהות במפגשה הראשון של הוועדה. המלצות בנושא ינתנו רק לאחר שחלפו לפחות חודשיים של קיום הליך טיפולי ו/או ניסיונות לקיום הליך טיפולי.
  3. בכל אחד מדיוני הוועדה יהיו נוכחים שני ההורים מתחילתו ועד סופו. נשלחו זימונים כדין ובכל זאת לא התייצב מי מההורים, הוועדה תוכל לקיים את הדיון כפי שנקבע ולהביא בחשבון במסגרת שיקוליה והמלצותיה את היעדרותו של ההורה ומשמעותה.
  4. בכל דיון של הוועדה יכתב פרוטוקול ויימסר לצדדים בתום הדיון.
דילוג לתוכן