נפגשנו עם אסתי להב, עו"ס לסדרי דין לשעבר, שכיום מלווה יוצאים בתהליכים מול הרווחה, כדי ללמוד על עבודת העו"ס לסדרי דין במקרים בהם אחד מבני הזוג יוצא מהחברה החרדית והצד השני נשאר בה. מה המצוי ומה הרצוי בתחום זה.
ספרי לנו קצת על התהליך מנקודת המבט של עו"ס לסדרי דין.
ראשית צריך להבין כי ברווחה קיים עומס מאוד גדול. כשמגיע תיק חדש הוא קודם כל עובר בחינה של דחיפות. תיקים שיש בהם ניתוקי קשר יסווגו כתיקים בדחיפות גבוהה. בתיקים בהם יש צווי הגנה (הרחקה של הורה מהבית), יש חובה להעניק מענה תוך שבוע.
כשעו"ס מקבלת תיק חדש, הוא מגיע ללא רקע, ללא כתבי טענות של ההליך המשפטי. מה שמכתיב לעו"ס כיצד לפעול הן הוראות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית).
העו"ס תזמן את שני ההורים לפגישה משותפת. אם מחליטה שלא לעשות זאת, עליה להסביר את הסיבה לכך (למשל במקרים של אלימות). לאחר מכן תקבע פגישה לכל אחד מבני הזוג. בשלב הבא תערוך ביקורי בית אצל כל אחד מההורים. במהלך ביקורי הבית בד"כ תתבונן בקשר בין ההורה לילדים. העו"ס יכולה גם לערוך שיחה עם כל אחד מהילדים בנפרד במהלך הביקור. העו"ס תאסוף חומר מגורמים המעורבים בטיפול במשפחה (יועצים, מורים, אנשי טיפול למיניהם).
מכל החומר שתאסוף, תבנה העו"ס את התסקיר שהוא מעין חוות דעת. לתסקיר יש פורמט קבוע. התסקיר מתמקד בקשר הורה-ילד. בסוף התסקיר ינתנו המלצותיה, בעיקר לגבי המלצות לגבי חלוקת זמני שהות והמלצות טיפוליות.
מה מייחד את התיקים בהם מעורבים יוצאי החברה החרדית בגירושין מבחינת עבודת העו"ס לסדרי דין?
הייחודיות היא בכך שהילדים צריכים להסתגל למציאות מאוד שונה מזו שחיו בה עד כה. עבור הילדים, הכללים היו מאוד ברורים, לא היו שאלות, כולם בסביבה שלהם היו דומים להם, ופתאום המצב משתנה.
כעו"ס לסדרי דין נסתכל מצד אחד על כוחות הילדים לשאת את השינוי, ומצד שני, נבחן עד כמה ההורים ערים למצב של ילדיהם ועד כמה מסוגלים לתמוך בהם. נבחן כיצד נוכל לסייע למשפחה לעבור את השינוי, וכיצד נוכל לסייע לילדים לעבור את התהליך בצורה אופטימלית.
נרצה לראות מהו הקצב הנכון עבור ילדים ועד כמה ההורים רגישים לכך ומתאימים את עצמם לקצב הזה. נרצה לוודא שההורים לא מעמידים את הילדים במצבים בלתי אפשריים.
כך למשל, יכול לעלות קושי סביב נושא השבת. עבור ילדים שרגילים לשמור שבת עלול להיות קשה מידי לבלות את השבתות אצל ההורה היוצא ולכן אולי נכון שזמני השהות עם הורה זה יהיו באמצע השבוע בשלב הראשון. קושי נוסף שעלול לעלות הוא סביב נושא הנראות הפיזית, ואז אולי נבקש מההורה היוצא שימשיך להגיע בחזות שהילדים רגילים אליה. גם הכשרות שהילדים רגילים אליה היא נושא שיכול להילקח בחשבון. לא נרצה להעמיד את הילדים בפני דילמות, כן נרצה לפעול בצורה הדרגתית.
האם וכיצד כעו"ס לסדרי דין היית מסתכלת על יציאה בשאלה במערך השיקולים?
בעיני עו"ס לסדרי דין כל דבר צריך להילקח בחשבון. ליציאה בשאלה יש השלכות לגבי ההורים והילדים. צריך לבחון מאיזה רקע דתי מגיעים, למשל יציאה מקהילת חסידי גור שונה מזוג מרקע מסורתי.
השאיפה היא לא לזעזע לחלוטין את עולמם של הילדים מעבר לגירושין. לא נהפוך בבת אחת את עולם הערכים שלהם. נצטרך לראות כיצד היציאה יכולה להיות בהלימה עם חיי הילדים היום. למשל, מצב של אם שחוזרת בתשובה ומנהלת אורח חיים דתי לחלוטין, ואב שממשיך אורח חיים חילוני לחלוטין, הוא מצב לא קל עבור הילדים.
לוקחים בחשבון את הפערים בין הבתים וכיצד ניתן לתווך אותם לילדים. נשאלות שאלות כמו – האם ההורה היוצא מבין שהילדים ימשיכו לנהל אורח חיים דתי? האם מצפה שבביתו הם ינהלו אורח חיים חילוני לחלוטין?
הציפייה היא שההורים יתאימו את עצמם לקצב של הילדים. תתבצע בדיקה של יכולת ההורה לראות את הצורך של הילדים. הילדים הם במרכז ויש להסתכל על טובתם גם כאשר משנים את אורח החיים האישי.
האם קיים הבדל בין המצב הרצוי לבין המצב המצוי בשטח? ואם כן, למה לדעתך?
הפער קיים. יש הבדל בין לשכות הרווחה השונות. הבעיה טמונה בכך שמשפחות אלו בד"כ משתייכות לאזורים בהן העובדות הסוציאליות יהיו דתיות או חרדיות. אנחנו בני אדם, דעות ואורח החיים של העו"ס משפיעים על צורת הבדיקה. לא קיימים פרמטרים קבועים לגבי התייחסות לתיק עם יוצא/ת, אין מדיניות כללית וברורה.
ניקח לדוגמה את נושא מרכז הקשר. כאשר הילדים נפגשים עם ההורה היוצא במרכז קשר, מועבר מסר שההורה הזה מסוכן להם. עצם העובדה כי אורח החיים של ההורה השתנה מתייג אותו כמסוכן בעיני עו"ס חרדי. עו"ס חילוני לא היה מעלה בדעתו כי הורה כזה הופך למסוכן עבור ילדיו.
יש כאן סוגיות מאוד משמעותיות. למשל, האופן בו ילד שניהל אורח חיים דתי יצטרך להעביר שבת אצל ההורה החילוני. יש כאן צורך ביצירתיות ובגיוס של שני ההורים אשר נדרשים לסבלנות רבה. גם המערכת צריכה להיות סבלנית כלפי הורה שמחכה כבר שנים רבות לצאת, מה שמוביל להרבה רגשות והצפה ברגע היציאה. המערכת לא תמיד מבינה וסבלנית לכך.
הפרמטר שהיה צריך להציב הוא – קשר משמעותי עם שני ההורים, וככל שניתן ללא גורם שלישי מתווך. ככל שזה היה הבסיס והדרך בה משקיפים על תיקים, היה צריך לתת הסבר כשזה לא קורה. שינוי אורח חיים דתי לא אמור להוות מכשול בקשר בין הורה וילד. המערכת צריכה לראות כיצד מאפשרת ועוזרת לקשר הזה, כל עוד אין פגיעה בילד. יכולים להיות מקרים בהם הקשר עם ההורה היוצא יותר מיטיב, אך בפועל לא בודקים בכלל את היכולת ההורית של ההורה שנשאר בחברה החרדית.
צריך לבחון את היכולת ההורית בעיניים אחרות ממה שקורה היום בפועל. פרמטר הדת צריך להשפיע על איך להיות בקשר ולא אם להיות בקשר.
מה אנחנו, כאנשי מקצוע המלווים את היוצאים, יכולים לעשות כדי לסייע להם בתהליך מול העו"ס לסדרי דין?
כאנשי מקצוע, אחד הדברים המשמעותיים ביותר שנוכל להעביר ליוצאים הוא שנדרש אורך רוח. היוצאים עוברים טלטלה במשך תקופה ארוכה אך כשמגיע רגע היציאה, הסובבים אותם לא תמיד נמצאים באותו מקום כמוהם וזקוקים לזמן. גם היוצאים יצטרכו זמן בעצמם על מנת שיוכלו להגיע לאיזון בחייהם.
חשוב לעזור ליוצאים להבין שלא כדאי לפעול בצורה פרובוקטיבית ומתריסה. עליהם להבין שהם קודם כל הורים לפני שהם יוצאים ולקחת אחריות על כך. העו"ס לסדרי דין תרצה לראות שהילדים נמצאים בראש סדר העדיפות שלהם. הנושא הזה מורכב מפני שהיוצאים מגיעים ממקום מאוד סגור עם הרבה מאוד חוקים, ולפתע הם חופשיים לגמרי, מה שעלול להביא לפגיעה בעצמם ובילדיהם. לכן, יש לפעול באיטיות, לאפשר לסביבה ולעצמם לעכל את השינוי. העובדה שהיוצאים יכולים פתאום לפעול בחופשיות לא אומרת שהם חייבים לצעוק זאת או שהילדים שלהם צריכים להיות חשופים להכל.
אנשי המקצוע יכולים לסייע ליוצאים להבין שהגרוש/ה ימשיכו להיות פרטנרים בגידול הילדים ולכן צריך למצוא דרך לגשר על הפערים.
נקודה נוספת שניתן לסייע בה, היא להסביר שההסתכלות צריכה להיות לאופק. לנסות לא להסתכל על הרגע הספציפי, למשל שלא נתנו להם לראות את הילדים היום, אלא להבין שמדובר בתהליכים ארוכים.