אתגרי היציאה מהחברה החרדית במקביל לפירוק התא המשפחתי

השנים הראשונות לאחר היציאה מהחברה החרדית הן שנים רוויות אתגרים. ליוצאי החברה החרדית שנאלצים לפרק את התא המשפחתי כתוצאה מהחלטתם לעזוב את הקהילה, השנים הראשונות ליציאה הן גם השנים שבהן מתקיים המאבק המשפטי בסכסוך הגירושין. כלומר, שנים אלו כוללות מפגש של שני אירועים משמעותיים ומאתגרים – היציאה מהעולם החרדי אל האוכלוסייה הכללית וניהול סכסוך גירושין בעצימות גבוהה, אשר כולל מאבק על קשר עם הילדים. 

בשנת 2021 קיים צוות המחקר של עמותת "יוצאים לשינוי" סקר בהשתתפות 271 יוצאי ויוצאות החברה החרדית. הסקר התמקד באתגרי התעסוקה שעומדים בפני היוצאים בארבע השנים שלאחר היציאה. פערי ההשכלה (57 אחוזים) ופערי תרבות (53 אחוזים) הם החסמים העיקריים בחיפוש ומציאת עבודה חדשה שהעלו משתתפי הסקר. 68 אחוזים ציינו כי בארבע השנים הראשונות לאחר היציאה אין להם מקורות הכנסה נוספים פרט להכנסה מעבודה. רק 8 אחוזים קיבלו תמיכה כלכלית מהמשפחה. 

לאתגר הכלכלי יש להוסיף את אתגר הבדידות הנפשית, הניתוק מהמשפחה, מהחברים ומהקהילה. רבים מהיוצאים מדווחים כי אחד ההיבטים הקשים ביותר בעזיבת החברה החרדית הוא חוסר התמיכה, אשר מביא לתחושת "הלבד" [1]

כלומר, היציאה מהחברה החרדית מלווה באתגרים רבים, אשר מופיעים במלוא עוצמתם בשנים הראשונות ליציאה. מקובל להשוות את היציאה מהחברה החרדית לפעולת הגירה. היוצאים חשים כמהגרים בארץ זרה, שבה הם לא מכירים את החוקים, השפה ונורמות ההתנהגות, ואין להם אף הדרכה או תמיכה בתהליך זה. בניגוד למהגרים יהודים שמגיעים לישראל וזכאים ל"סל קליטה", מערכת ממשלתית תומכת מטעם משרדי הממשלה והטבות כלכליות שונות, יוצאי החברה החרדית אשר "מהגרים" אל תוך האוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל, אינם זכאים לדבר. הם ניצבים לבדם להתמודד עם הפערים, שיצרה עבורם מדיניות מדינת ישראל מכוח מתן האישור למערכת החינוך החרדי לפעול בשונה ממערכת החינוך הכללית במדינה. לתוך מציאות מורכבת זו מצטרפת ההתמודדות עם מאבק משפטי ארוך וסבוך לשמירת קשר עם הילדים במסגרת הליך הגירושין ולאחריו.

_________________

[1] ברזילאי, ש' (2004). לפרוץ מאה שערים: מסע אל עולמם של היוצאים בשאלה. ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

דילוג לתוכן