ניכור הורי וקהילתי

בין היוצאים מהחברה החרדית ישנם בעלי משפחות, שעצם יציאתם גוררת את פירוק התא המשפחתי, בדמות הליך גירושין. כך נוצר מצב שבו הורה אחד עזב את הקהילה החרדית וההורה השני נותר בה. במצב זה, הקהילה מתגייסת לטובת ההורה שנותר בה ומשקיעה משאבים במה שמכונה "ניכור קהילתי". הקהילה תופסת את טובת הכלל כערך עליון. הפרט נתפס כאיום על טובת הקהילה ולפיכך כאויבה. התוצאה היא ניטור מתמיד של חברי הקהילה ונקיטת סנקציות נגד מי שמפגין סימנים להשפעות זרות [1]. הקהילה מגוננת על שלמותה בכל מחיר מפני היחיד שעזב אותה, וכתוצאה מכך, הצד העוזב יחווה התערבות פעילה מצד הקהילה להסתת בני משפחה, חברים ומכרים נגדו. מדובר במצב א-סימטרי של העוזב את הקהילה החרדית אל מול מי שנשאר בה. משפחות הצדדים והרבנים מנהלים את סכסוך הגירושין ומנצלים לרעה את מדיניות משרד הרווחה בכל הנוגע לרגישות תרבותית, בעוד היוצא נותר להתמודד לבדו אל מול מערכת שלמה. לשם ההמחשה, בכל הראיונות והבדיקות עם אנשי מקצוע, שבוצעו במסגרת מחקר שערך ד"ר נרי הורוביץ (2018) [2], לא עלה אפילו מקרה אחד של הסכמה חרדית לשמור על הורות משמעותית של העוזב. שיקולי הקהילה החרדית אינם נובעים משיקולי טובת הילד אלא מהרצון להרחיק את היוצא מילדיו.

 

כל אלה הופכים את הליך הגירושין של יוצאי החברה החרדית להיות סכסוך גירושין בעצימות גבוהה. המשמעות היא מאבק משפטי ארוך ומייגע, שדורש משאבים פיזיים, כלכליים ונפשיים רבים, ותוצאתו אינה מובטחת. היוצא נותר להתמודד לבדו אל מול משאבי הקהילה כולה, אשר משקיעה ומפנה אותם לניהול המאבק לניתוק היוצא מילדיו. חשוב לזכור, כי משאביו של היוצא מוגבלים ונקודת הפתיחה שבה הוא מתחיל את המאבק נמוכה בהרבה מזוגות האוכלוסייה הכללית בתהליכי גירושין. מסלול השכלתו והכשרתו במסגרת החינוך החרדי נועד כולו להכין אותו ללימוד תורה ולא לפרנסה. רוב היוצאים בתחילת דרכם לא סיימו 12 שנות לימוד, מה שמונע מהם לרכוש השכלה גבוהה ולשפר את פוטנציאל השתכרותם [3]. כך ניצב היוצא כשפוטנציאל ההשתכרות שלו מתמצא בעבודות שאינן דורשות הכשרה מקצועית והשכר המשולם בעדן משקף זאת [4]. לזאת מתווספת העובדה, כי במקרים רבים משפחתו של היוצא מנתקת איתו קשרים ובכלל זה גם את התמיכה הכלכלית. כלומר, בניגוד להרבה זוגות בגירושין מהאוכלוסיה הכללית, ליוצאי החברה החרדית אין גב כלכלי שיסייע במימון הליך משפטי ארוך ויקר. 

———————-

[1] כץ, כ' (2020). סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה בקרב יוצאים בשאלה והקהילה החרדית. דו"ח מחקר. זמין כאן

[2] הורוביץ, נ' (2018). יציאה בשאלה: סיכון, סיכוי ומדיניות חברתית. זמין כאן

[3] דורון, ש' (2013). עזיבת העולם החרדי כמפגש בין מודלים חברתיים-דתיים. סוציולוגיה ישראלית, יד(2), 373.

[4] הורוביץ, נ' (2018).

 

דילוג לתוכן